"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה" אומר רש"י: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". הדבר ברור שאהרון ובניו הכהנים צדיקים גדולים היו, וכי עליהם יש חשש שלא יעשו את המוטל עליהן בגלל הפסד ממון?

זריזות היא פתרון מעשיו דרכו יכול האדם לתפעל ולהשפיע על הלך רוח וכיוונונה של הנפש, כפי שכתב הכוזרי 'אחר הפעולות נמשכים הלבבות' יש ביד האדם בחירה ליצור במעשי ידיו ובפעולתו פעולות שישנו את הנפש גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

כל מעשי המקדש המשכן והקורבנות צריכות להעשות בתכלית השלמות, חסרון כיס ותשוקת הממון לא היו נוכחים בחייהם של אהרון ובנין, אך אולי מעט מזער מלמדת ממון זו יכלה להיות להם לרועץ במעשי השלמות כליל לה'.

השמחה בשונה מהזריזות היא פעולה העולה מן הנפש, שמועה טובה גורמת להוציא את השמחה מתוך מעמקי הנפש, אך פעולה טכנית או מעשית לא תגרום לנפש להתמלאות בשמחה ולהיות אדם בעל אופי שוני.

הזריזות יכולה לטהר את הנפש בטווח הקצר מקמצנות, עצלות, ותאוות הממון, אך גם בטווח הארוך הזריזות ושאר פעולות וקניית מידות רוחניות נכנסים להן טיפין טיפין בין מרכיבי הנפש, מזככים את מהותה וגורמים לנפש טהורה יותר, כך נהפך האדם לאיש שמח בעל מידות השמחה מצד עצמו ללא כל צורך במתווכים ופעולות חיצוניות כפי שעשה בתחילת דרכו.

עובד ה' שחשקה נפשו לקנות קנין בנפשו, כזה שיהפך להיות חלק מאופי ומרכיב בנפש ללא כל התאמצות ותפעול חיצוני, הרי שעליו לעבוד מעשה אחר מעשה בכמה מדות טובות וערכים, והם הם ישפיעו יוסיפו וישנו את אופיה ויופיה של נפש היהודי.